למה אנו מעבירים את החיממים של חדרי האמבטיה ל”מבחן הלחות הקיצוני”
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירי חשמל. ברגע אחד יש אוויר קר מאוד, וברגע הבא – ענן עבה של אדים. זהו סביבה שמתאימה במיוחד להרוס מכשירים. רוב החברות בודקות רק האם הנורה דולקת, וזהו. אנחנו לא עושים כך. אנו מעבירים כל בקבוקת מוצרים ל”מבחן הזדקנות בתנאי לחות גבוהה”. בעצם, אנו מנסים להרוס את החיממים במעבדה, כדי שהם לא ייהרסו בבית הלקוח. המאבק נגד האדים הבעיה עם האדים היא שהם ערמומיים. הם מוצאים את הסדקים הקטנים במעטפת המכשיר ונכנסים לתוכו. כשהלחות פוגעת בחלקים הרגישים של המכשיר, יש בעיות כמו זרימות חשמליות לא רצויות, קצרים, ובמקרים הקיצוניים – הרס מוחלט של המכשיר. כדי למנוע זאת, אנו מעלים את הלחות ל-95% ומגבירים את החום. כך אנו גורמים לתקלות לקרות עכשיו, בזמן שאנו עוקבים אחריהן, ולא רק כעבור שישה חודשים. גורם ה“הלם” אנו משתמשים בזכוכית קוורץ ובחוטים הלוגן, מכיוון שהם מתחממים מהר. זה נהדר עבור המשתמש, אך קשה עבור החומרים. המקום בו הזכוכית נפגשת עם החלקים המתכתיים הוא המקום בו בדרך כלל נוצרות התקלות. הזכוכית מתרחבת כשהיא חמה ומתכווצת כשהיא קרה. אם זה קורה מספיק פעמים, נוצרים סדקים זעירים ובלתי נראים. אם קצת לחות נשארת בסדקים האלו בזמן שהנורה כבויה, המכשיר עלול להישבר בפעם הבאה שמדליקים אותו. תהליך ההזדקנות שלנו מבטיח שהחיבורים בין החלקים יהיו חזקים מספיק כדי לעמוד בלחץ. איזון עדין זו בעצם משימה של איזון עדין. אם נעשה את החיבורים חזקים מדי, החום יישאר בתוך המכשיר. אם החוטים הפנימיים יהיו חמים מדי, הבידוד יתחיל להירסק. זו בעיה של איזון. מצאנו פתרון באמצעות שימוש בגומיות סיליקון לחום גבוה ובמערכות אוורור חכמות, שמאפשרות לחום לצאת החוצה, אך מונעות מהאדים לפגוע בחלקים הפנימיים של המכשיר. המסקנה אנו מודדים את ההתנגדות החשמלית של המכשיר לפני תחילת המבחן, ושוב לאחריו. אם המספרים יורדים אפילו במעט מהערך המותר, כל בקבוקת המוצרים נזרקת. זו הדרך היחידה שבה אנו יכולים לישון בשקט, בידיעה שהנורות האלו לא יפסיקו לעבוד אחרי כמה חודשי שימוש בסביבה עם אדים.