כיצד לשמור על טמפרטורה אידיאלית בחדר האמבטיה (מבלי לבזבז אנרגיה)
אנו מייצרים את התנורים האינפרא-אדומים שלנו עם דרגת IPX5 – מכיוון שחדרי האמבטיה הם בעצם חדרי אדים. אי אפשר שהציוד שלנו יפסיק לעבוד ברגע שמישהו לוקח מקלחת חמה. אך הטריק האמיתי עבור מהנדסים כמונו הוא שזה לא קשור רק למניעת חדירת מים. מדובר גם בבחירת ההספק הנכון, כך שהמשתמשים לא ירעדו – ואתם לא תבזבזו כסף על חשמל.
שטח לעומת הספק: האיזון הנכון
העניין עם הקרינה האינפרא-אדומה הוא שהיא לא מחממת את האוויר, אלא את האנשים והחפצים שנמצאים בחדר. בגלל זה, גודל חדר האמבטיה משפיע מאוד על הטמפרטורה. אם מדובר בחדר אמבטיה קטן – קטן מ-4 מטרים רבועים – מנורה קטנה (בהספק של 250–400 ואט) תספיק לחימום. אם החדר גדול יותר, החדר יתחמם מהר מדי. התנור יכבה וידליק שוב ושוב, ולפני שתשימו לב, הרלאיים שלו יישחקו. לחדרי אמבטיה גדולים יותר – בין 6 ל-10 מטרים רבועים – כדאי להשתמש במנורה בהספק של 600–800 ואט. בחדרים גדולים כאלה, הקירות הקרים סופגים את החום, ולכן צריך הספק גבוה יותר כדי שהחדר יהיה נוח.
הבעיה עם העמידות למים
דרגת IPX5 היא נהדרת – היא אומרת שהמכשיר יכול לעמוד בפני ריסוס ישיר של מים, בזכות החוסמים והמארז שלו. אך יש גם חיסרון: החוסמים האלה שמונעים חדירת מים, גם מונעים את יציאת החום. כשמשתמשים במנורה בהספק גבוה במארז סגור, הפנים של המארז נהיה חם מאוד. כדי למנוע זאת, צריך לוודא שהמארז יכול לפלוט את החום. שימוש בטימר הוא גם פתרון טוב.
כיצד לחסוך אנרגיה (ואת העצבים שלכם)
אל תבחרו פשוט את המנורה הגדולה ביותר שיש. זו בזבוז. במקום זאת, חשבו על “אזור החימום”. איפה עומד האדם? אם תשימו מנורה בהספק בינוני ממש מעל אותו מקום, החדר יהיה חם יותר מאשר אם תשתמשו במנורה גדולה שנמצאת בפינה. בנוסף, אם תשתמשו בתרמוסטט מדויק, הטמפרטורה תישאר יציבה. זה יותר פשוט, זול יותר, ונוח יותר עבור המשתמש.